אחד הימים המזעזעים בחיינו העלובים במדינת ישראל. פשוט פשיטת רגל (מוסרית, אבל תיכף נגיע לזה). ראשית אני מצטער עבור משפחות החללים, בתור אזרח פשוט במדינה. אבל, עם כל הכבוד למשפחות, שני החיילים מתים. זה היה ברור שהם מתים. אם מוצאים במקום ההתקלות נוזל מוח, אין סיכוי שהם חיים. כמה זמן הם מתים? שנתיים רוב הסיכויים. שנית אני רוצה להביע זעזוע מפאפארצי הדוחה של ערוץ 2 בנושא המשפחות. פשוט גועל נפש (שוב, כמו הרבה דברים שכתבתי, מתחבר לתאוריה של סלבוי ז'יז'ק: מציצנות עד אין קץ: "עוד מעט נקבל תמונות סטילס ואולי וידאו", אז תשארו איתנו, כי יש ריאליטי-מוות לראות. איך אפשר לשאול את מיקי גולדווסר איך זה מרגיש לראות את התמונות של הארון? לשדר את החתונה של קרנית ואודי? מה הם חושבים לעצמם). הגיע הזמן שממשלת ישראל תקבע אמות מידה לעסקאות מסוג זה. מתים תמורת מתים. היחס לחיזבאללה כ"גורם שווה" במשא ומתן פשוט יוצק את מעמדו דה פקטו כשליט איראני בלבנון, וממש לא מגיעה לו התמיכה שלנו. רק לוקשים אנחנו אוכלים מכל העסקה מהצ'וקמקת הזאת: הדו"ח על רון ארד פתטי, כך אומרים גם גורמים רציניים שקראו אותו. אה, רון ארד מת? באמא שלכם, אני בהלם. הסחבת החולנית הזאת באם הם מתים או חיים, עד לשניה האחרונה, פשוט קניבלית. הדרך בה היו צריכים לבצע את זה היתה: אם אנחנו לא יודעים אם הם מתים או חיים, אין על מה לדבר.
ואם יש ארונות - אין קונטאר. נכון, גרמניה מעורבת ואיך מדינה דמוקרטית תחזור בה. אבל המלחמה בה אנחנו משחקים היא לא נגד שווים, גרמניה עם כל הכבוד אפילו לא הצליחו להגיד לנו אם הם מתים או חיים, אז היה צריך להבהיר להם מראש שחיזבאללה פשוט לא שחקן שווה בדיון. נכון, "אנחנו יותר טובים", אבל עם הטוב הזה אנחנו מפסידים בנקודות לאיראן. באופן קבוע. איך משחררים רוצח מתועב, שלבש היום בגדי קומנדו והתנשק עם נשיא לבנון (שאמר שצריך לשחרר את חוות שבעא בכל אמצעי = חטיפה מס' 3, בקרוב אצלנו, ואז את מי נשחרר, את שמעון פרס?) ועם משמרות המהפכה. איזה מסר מעבירים לחמאס עם גלעד שליט? שר לביטחון הפנים דיכטר אמר כי "התמונות של קונטאר בלבנון יהיו קשות אבל בואו לא נשכח מי לא יבוא לחגיגות". אז חבריי חברי הממשלה: נסראללה יבוא גם יבוא היום (בוידאו) לחגיגות בבירות. ואגב, מטרת המלחמה היתה להוציא אותו מדרום לבנון. הצלחנו: עכשיו הוא גם בבירות, עם חצי מהממשלה חברי סיעתו, קורץ לאחמדינג'ד. בעבור חיילים חיים צריכים לשחרר את כל העולם, ולו בגלל שזה צבא חובה ויש לנו חובה לשחרר שבויים, אבל תמורת מתים המקרה שונה, אם מדברים עם פשיטת רגל מוסרית, צריכים לחשוב אם אנחנו נותנים את כל הנכסים האסטרטגיים שלנו תמורת חיילים מתים (האם בנורמנדי אין חיילים מתים אמריקניים הקבורים בשטח הצרפתי?) תמורת סגירת
יסורי המצפון האישיים של ראש הממשלה אולמרט, שבגלל האמירה הדבילית שלו "שעד שהם לא בבית לא מפסיקים להלחם". וואלה.
