הלחימה בעזה לגיטימית ברמה של ניסיון לשינוי המאזן, ברמה של הגנה עצמית, ברמה של אי כניעה לארגון טרור שממרר את החיים של ילדים קטנים שתמיד ישמעו צפצוף באוזניים, אבל המטרה צריכה להיות שינוי המאזן בלבד, ולא ניסיון הפלת החמאס או כיבוש הרצועה. השאלה האם החבר'ה למעלה יודעים מה הם עושים? מנהיגי העולם הערבי המתון תומכים בישראל באופן מפתיע, מכיון שדברים מסוג-חמאס מסכנים את השלטון שלהם (דוגמת סעודיה, מצרים, ירדן) ויש לנצל מומנטום זה להגיע להפסקת אש חזקים כמה שאפשר. גם ארה"ב ואירופה תומכות בישראל בצורה ברורה אך שקטה ומאוזנת. אובמה אמר באוגוסט כי אם היו יורים עליו היה יורה בחזרה, וזאת אמר ליד טיל קסאם בשדרות. אפילו נציג רשמי של בית המשפט הבין לאומי אמר כי לישראל זכות להגן על עצמה, מכיון שמה שחמאס עושה מכוון נגד אזרחים, גם זה באופן מפתיע. מן הסתם,
איראן וחיזבאללה תומכות בחמאס ויוצאות בגידופים, הפגנות תמיכה ואיומים.
צורמת גם התמיכה של חברי הכנסת הערביים שאינם מייצגים את הציבור שלהם התומכים בחמאס. כל זאת אינו משנה את העובדה שכבר 350 אנשים נהרגו, מתוכם לפי האו"ם כ-50 שלא קשורים לחמאס, שהמצב בעזה חרא והאחריות הראשונית היא עלינו בתור אחראים לשטח. לכן, אל לנו להשתכר מרצון לנקמה שאנו עלולים לחוש. על המבצע הזה להוביל להפסקת אש חזקה ויציבה בתמיכה בין לאומית רחבה, תוך הבנת החמאס כי מה שהיה איננו עוד. בסופו של דבר אנחנו רוצים לחלק את המדינה לשניים, כולל את ירושלים, ולחיות זה לצד זה, כמו שכולם יודעים שיהיה. אבל בינתיים, בתור אויב שדינו כליה וצריך להלחם נגדו, עדיף את החמאס. מה אנחנו רוצים, אל קעידה? צילום: עומר מסינגר.
- מכך אפשר להסיק שיש לבדוק היטב מה המטרה של ישראל: למרות הירי המסיבי של מטוסי חיל האוויר על רצועת עזה, ההערכה היא כי בינתיים הזרוע הצבאית של החמאס לא נפגעה והיא תפעל בעתיד בצורה משמעותית. בצה"ל נערכים היום (ב') לשלב הבא של מבצע "עופרת יצוקה" במסגרתו אמורים להיכנס לרצועת עזה כוחות קרקעיים. כוחות רבים של לוחמים וכלים כבדים כבר נמצאים בעיצומן של ההכנות לאפשרות של כניסה לרצועה. במקביל, נערכים דיונים שיכריעו את אופי הפעילות הקרקעית, כאשר בצה"ל מבקשים להעמיק את המבצע כדי לחזק את אפקט ההרתעה של ישראל כלפי החמאס.
- מוחמד ברכה אמר כי מפלגתו נגד רצח של ישראל וגם של פלסטינים. חבל שהוא אינו כה ברור, ותומך בחמאס בצורה כה גלויה. אני לא זוכר אותו מתבטא בצורה כה ברורה (ההפך, הוא חילק סוכריות) נגד ירי הקסאם על שדרות, אשקלון ונתיבות. ברור שאין כל סיבה לרצח חסר אבחנה שישראל יכולה להדרדר אליו בשניה (סברא ושתילה?), אבל אפילו מצרים יצאה נגד החמאס. ככה ש"סולידריות ערבית" לישור קו עם כל משנה-מדינית פלסטינית אינה דבר מובן מאליו. מותר, רחמנא לצלן, לא להסכים לכל עמדה פוליטית פלסטינית, גם אם אתה פלסטיני (ומוחמד ברכה פלסטיני, ואין לי בעיה עם זה; לא מצפה שיהיה ציוני, רק שיהיה הגוּן). הנה הוכחה כי "הטילים לא מבחינים", ולכן ברכה וחבריו היו צריכים לגנות גם אותה, ולא רק את ממשלת ישראל ולנגחה פוליטית: אביו של האני אל-מחדי מערערה אושפז אחרי ששמע על מות בנו. בן-הדוד איברהים סיפר שבאשקלון שילמו יותר לפועלים, בגלל הסכנה. בינתיים, השוק ברהט ריק מקונים והדעות חלוקות: ישראל אשמה במצב?
.jpg){kind=link}