אנשים לא מבינים את החשיבות של רונית מטלון. לדעתי גם לא יבינו אף פעם. מכיוון שהאופן שבו היא לוכדת את המשמעות של הישראליות לא יובן. ואף אחד לא ייחס לזה חשיבות בעתיד. רונית מטלון כותבת מאוד מדויק, פואטית ומוסיקאלית היא משתמשת בשפה העברית נכון, בלי הצרימות שמלוות את העברית של הספרות הישראלית של גרוסמן וא. ב. יהושוע ועמוס עוז, ועם עמדה פוליטית יותר מדויקת מקנז, שלא נופל ממנה מבחינה פואטית אבל תופש דברים פחות חשובים. אני חושבת שזה מצחיק לכתוב ככה, כי ההשפעה של קנז עליה מאוד חזקה, ככה זה נראה. והיא באמת בחרה את הסופר הנכון להיות מושפעת ממנו מבחינה מוסיקאלית.
בתמות שהיא בוחרת לטפל היא מאוד מדויקת, זו בחירה שנובעת מהתבוננות טובה מאוד, ולא מושפעת ממה שמישהו אחר סימן כחשוב.
